מצאתי את האהבה לעולם הזה הרבה בזכות אנשים. בקעקוע יש שותפות אמיתית. זה תהליך משותף, מפגש וזמן. להכיר אדם, לשמוע את הסיפור שלו, וליצור יחד משהו שנשאר איתו. לפעמים יום שלם, לפעמים כמה ימים.
לצד הרגש, יש בקעקוע גם הרבה שקט. חיי סטודיו, שגרה, סקיצה ותכנון מוקדם, ורגע שבו רעיון שיצרתי עובר לעור. זו עבודה שמחייבת ריכוז ונוכחות. יש חופש, אבל יש גם מחויבות ודד ליין, וזה מחדד אותי בתוך היצירה.
את הדרך שלי התחלתי כבר בגיל חמש עשרה, כשציירתי סקיצות לקעקועים לחברים ולמשפחה. שנים אחר כך, במהלך מילואים, פגשתי את המורה שלי. באותה תקופה עבדתי כמנהל בחברה גדולה, והקעקוע היה חלום רחוק. התחלתי ללמוד ולקעקע כתחביב, ותוך פחות משנה הבנתי שזה מה שאני רוצה לעשות. מאז אני מקעקע ויוצר, ומפתח את השפה שלי דרך עבודה מתמשכת
